(מאמר 2 מתוך 3 בסידרה על אנמיה)

החומצה הפולית נקראת גם ויטמין B9, והיא שייכת לקבוצת ויטמיני B.
בטבע היא קיימת בצורה הנקראת “פולאט” (Folate). זוהי מולקולה לא יציבה, ולכן במעבדה היא מיוצרת בצורה מעט שונה הנקראת חומצה פולית – וכך אקרא לה במאמר.

החומצה הפולית איננה מיוצרת בגופנו ועלינו לצרוך אותה במזון.
היא הכרחית לייצור תאים חדשים ולפיקוח על חלוקה תקינה של התאים.
תאי הדם האדומים הם תאים המתחדשים במהירות גבוהה בכל הגילאים, ולכן חומצה פולית חיונית לייצור התקין שלהם.
בנוסף לכך, ישנם תקופות בחיים בהן נדרשת חלוקה גדולה במיוחד של תאים: בזמן העוברות ועד הילדות.  בזמנים אלו גופנו גדל במהירות ואנו נדרשים לייצור מהיר של תאים רבים.  זו הסיבה מדוע מומלץ לנשים בהריון לצרוך הרבה חומצה פולית ולעיתים זהו התוסף היחיד עליו הרופאים ממליצים לפני ובזמן ההריון.

תפקידים נוספים של החומצה הפולית בגופנו:

1. משתתפת בייצור תאי דם לבנים (מערכת החיסון)
2. מונעת התפתחות תאים סרטניים – כיוון שהיא מפקחת על החלוקה התקינה של התאים.
3. מניעה של מחלות כלי דם ולב על ידי הורדת רמת החלבון הומוציסטאין.
4. שיפור תפקוד מוחי ועצבי בגיל המבוגר, כולל שיפור בשמיעה
5. שיפור בטיפול בדיכאון קליני
6. שיפור באיכות הזרע בגברים
7. שיפור במגוון רחב של מחלות מערכתיות

חוסר חומצה פולית מתבטא ב:

• אנמיה
• חוסר תאבון
• ירידה במשקל
• חולשה
• לשון נפוחה וכואבת
• כאבי ראש
• דפיקות לב מורגשות (פלפיטציות)
• חוסר שקט נפשי והפרעות התנהגות
• בילדים מתבטא בחוסר גדילה, שלשולים, כיבים בפה ועד מצבים חמורים יותר.

הגורמים לחוסר בחומצה פולית:

בדומה מאד לחוסר בברזל, מחסור בחומצה פולית נובע מהסיבות הבאות:

• איבוד דם – תרומות דם תכופות, דימום פנימי ממערכת העיכול, דימום רב במחזור או בין מחזורים בנשים.
  בנוסף אימוני ספורט אינטנסיביים עלולים לגרות לפציעות קטנות ובכך לאובדן דם איטי אך קבוע.
• הריון –  הגוף צורך יותר חומצה פולית וויטמין B12.
• חוסר ספיגה – החומצה הפולית נספגת במעי הדק, בחלקים הנקראים דואדנום וג’גונום. הפרעות ספיגה כמו מחלות במעיים (מעי רגיז, קנדידה, מעי דולף, זיהומים במערכת העיכול, טפילים במעיים, צליאק, מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס), כריתה של חלקים מהמעי, ניתוחי בטן שגרמו להצטלקויות במעי ולהפרעה בתפקוד.
• דלקות כרוניות – במצבים אלו הגוף נדרש לייצר כמות גדולה במיוחד של תאי חיסון ודם כדי להשתתף במלחמה הארוכה.
• תרופות – ישנם תרופות רבות המפריעות לספיגה או לתפקוד של החומצה הפולית וביניהן תרופות אנטיאפילפטיות, מורידות סוכר (מטמורפין – גלוקופאז’, גלוקומין, יוקריאס, ז’נואט), כימותרפיה (מטוטרקסאט ועוד), הידרוקסיקרבמיד (הניתנת לטיפול בסרטן הדם ובהפרעות ביצירת תאי דם), אנטיביוטיקה מסוגים מסויימים (דיספטיל, רספרים), תרופות נוגדות דלקת לטיפול בקוליטיס כיבית ובקרוהן (סולפסלזין), תרופות להורדת לחץ דם (ראסילז), גלולות למניעת הריון.
  כל מי שנוטל מהתרופות הללו, כדאי שיבדוק מדי שנה את מצב החומצה הפולית בגוף.
• חוסר במקורות חומצה פולית מהתזונה – מי שאוכל מזון המורכב בעיקר מפחמימות (לחם, פסטה, דגני בוקר ומתוקים) ומעט מידי ירקות, קטניות וחלבון מהחי יכול להגיע לחוסר בחומצה פולית.

איך אדע אם חסרה לי חומצה פולית בגוף?

אפשר לבקש מהרופא לבדוק את רמת הFOLATE יחד עם בדיקות הדם השגרתיות.

כדאי לזכור כי הבדיקה הזו בעיקר רלוונטית לשלוש הקבוצות הבאות:

נשים בהריון אשר רובן נוטלות תוסף חומצה פולית לפני ובמשך כל ההריון.
תינוקות וילדים קטנים אשר מקבלים חומצה פולית דרך חלב האם ובאמצעות תחליפי החלב ולאחר הגמילה חשוב שיקבלו מספיק מהמזונות העשירים בחומצה פולית.
חולים במחלות כרוניות בהם הגוף חייב לבנות תאי חיסון ודם רבים.  במצבים אלו כדאי לבדוק גם את החומצה הפולית ולא רק את הברזל וויטמין B12.

מקורות לחומצה פולית במזון:

כל הירקות הירוקים ובעיקר: אספרגוס, במיה, אדממה (פולי סויה), תרד, מנגולד, ברוקולי, כרוב ניצנים, אנדיב וחסה.
ירקות נוספים כוללים סלק, ותפוח אדמה.
אגוזים וזרעים: מכילים כמות רבה של חומצה פולית וביניהם זרעי חמניה ודלעת ופשתן, אגוז מלך, פקאן, בוטנים ושקדים.
מעט פירות מכילים כמות גדולה של חומצה פולית וביניהן אבוקדו, פפאיה ופירות הדר
דגנים: החומצה הפולית קיימת ברוב הדגנים המלאים בקליפה (סובין) ובנבט.  בדגנים ובקמחים “לבנים”, יש מעט חומצה פולית.  הדגנים בהם יש את כמות הרבה ביותר הם קינואה, אורז פרא, דוחן ואמרנט.
קטניות מכילות הרבה חומצה פולית: עדשים, שעועית לבנה ושחורה ואדומה, אזוקי, מש וחומוס.
חלבון מהחי מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של החומצה הפולית: דגים, עוף, הודו, בקר, כבש ועוד.  חלקי פנים (איברים פנימיים) מכילים את הריכוז הגבוה ביותר של החומצה הפולית בחלבון מהחי.

מזון מועשר בחומצה פולית

בעשרים השנה האחרונות החלו להוסיף ויטמינים ומינרלים וביניהם חומצה פולית למזונות המורכב מדגנים כמו לחמים, דגני בוקר, קרקרים ופסטות.  הרעיון היה פשוט – ממילא אנשים אוכלים הרבה מזון מדגנים מעובדים, אז עדיף שהם יקבלו שם גם ויטמינים ומינרלים.  בארה”ב חלה ירידה בלידות עם מומים בילודים הקשורים למחסור בחומצה פולית, מאז שהחלו לתסף את המזון.
לפני שלוש שנים החלו להוסיף חומצה פולית גם לקמח תירס המשמש כפחמימה העיקרית במרכז ודרום אמריקה.

המשמעות של המידע הזה מבחינתי היא שבמקומות בהם יש חוסר בטחון תזונתי ולאנשים אין מספיק כסף לרכוש מספיק מזון עשיר בחומצה פולית, נבון יהיה להיעזר בתיסוף החומצה הפולית במזון. 
אבל לאוכלוסייה שאיננה על סף רעב, במצב בריאותי סביר – אכילה של מגוון מזונות שאינן פחמימות כמו חלבון מהחי ומהצומח, אגוזים, זרעים וירקות, אמורה לספק את כמות החומצה הפולית הנדרשת.
לצערי הוספת החומצה הפולית למזון מעובד עשיר בסוכרים, היא עדות להתמכרות של האוכלוסייה בעולם המערבי לסוג מזון זה.  אם כתוב על דגני הבוקר שלכם שהם מועשרים בחומצה פולית וברזל, זה לא אומר שכדאי לאכול אותם…

לסיכום

כולנו זקוקים לחומצה פולית.  בתזונה יחסית מאוזנת הכוללת את כל קבוצות המזון ניתן לקבל מספיק ממנה.  יחד עם זאת 3 קבוצות אלו זקוקות ליותר:

1. נשים לפני הריון, בזמן הריון ואלו המניקות זקוקות ליותר חומצה פולית וכדאי להן לקחת תוסף.
2. ילדים זקוקים לכמויות גדולות של חומצה פולית, וחשוב שההורים יוודאו שהילדים אוכלים מספיק ירקות וחלבון מהחי ומהצומח כדי שיוכלו לגדול כהלכה.
3. הנוטלים תרופות הפוגעות בספיגה של החומצה הפולית והחולים במחלות כרוניות של מערכת העיכול. במטופלים אלו כדאי לבדוק מידי פעם את מצב הFOLATE בדם כדי לוודא שאין מחסור.

לבריאות ונפגש במאמר הבא על ויטמין B12.