נתחיל בזה שאני ממש לא אופה, סתם אוהב לחם.
כל מה שאני כותב כאן מבוסס על שש שנים של אפייה של לחם מחמצת מידי שבוע. המטרה שלי היתה לדעת להכין לחם טעים לי ולמשפחה שלי, אז לא חיפשתי לדעת יותר מלהכין לחם מסוג אחד.
ניסיתי כמה מתכונים, ראיתי המון סרטונים ביוטיוב, והטרדתי בהמון שאלות את גידי השכן-חבר-אופה שגר מולי שהיה ממש סבלני.
צריך סבלנות בהכנה של לחם מחמצת כיוון שהוא דורש התעסקות… וגם כי זה לא תמיד מצליח.
אבל אחרי שצוברים קצת נסיון, מתקבל לחם טעים, חמצמץ, עם שלושה מרכיבים שהם קמח, מים ומלח.
בשבילי זה סיפוק אדיר להכין לחם טעים לבד בבית.
למי שרוצה לקפוץ ישר למתכון המקוצר בלי הסברים כאן.
זה מתכון עם בצק רטוב באופן יחסי
המתכון הזה הוא ללחם עם רמת מים גבוהה (70% מים ביחס לקמח), כלומר הוא ירגיש הרבה יותר רטוב מבצק שאתם רגילים לעבוד איתו. אל תתפתו להוסיף קמח, זה בסדר גמור שהוא רטוב. השיטה היא ללא לישה, מה שאומר שאתם לא לשים את הלחם, אלא מערבבים אותו ולאחר מכן מותחים אותו למשך 30 שניות, כל חצי שעה. המטרה היא לפתח את רשת הגלוטן שהיא רשת של חוטי בצק דקים, אשר גורמים לבצק להיות גמיש, מתיח ואלסטי. כדי לפתח את הרשת של הגלוטן צריך ללוש את הבצק או שאפשר למתוח אותו כל כמה זמן, ולאט לאט הוא מתפתח. בלחם הזה אנו הולכים על הגישה השנייה.
המתכון הוא עם קמח לחם לבן בעיקר
כך אני מכין, ואני לא יודע להכין עם אחוז גבוה יותר של קמח מלא. אפשר בלי בעייה להכין עם קמח מלא, קמח כוסמין לבן או מלא וכו’… אין מה לשאול אותי שאלות על זה כי אין לי נסיון.
המצרכים והציוד הנדרשים להכנת 2 ככרות לחם:
- מחמצת
- קמח לחם (מס’ 2 של שטיבל, או קמח לחם של סוגת – זה אותו קמח)
- קמח מלא (אני משתמש בקמח מלא של שטיבל 80% או 100%)
- מלח דק
- מים
- משקל עם גרמים – ממש כדאי… לא יודע איך לתת לכם מידות אחרת.
- קערה גדולה לערבוב – אני מעדיף פיילה גדולה מפלסטיק.
- 2 קערות קטנות להתפחה של הלחם
- 2 מגבות מטבח להתפחה של הלחם, או נייר סופג למטבח
- סכין חדה – עדיף סכין גילוח מרובעת, או סכין יפנית עם חוד חדש, או כל סכין ממש חדה תעשה את העבודה, ואם אין בכלל אז אפשר עם מספריים.
- מחבת ברזל יצוק או אבן שמוט או אם אין אז אפשר להשתמש במגש של התנור.
הכי כדאי – סיר ברזל יצוק ללחם – נקרא סיר הולנדי – חפשו בגוגל כאן.
עוד על סיר הולנדי ואפשרויות האפיה בהמשך. - תנור אפייה
- אופציונלי וכדאי – שפכטל ללחם. אם אין אפשר להעזר בסכין רחבה.
מחמצת
כדי להכין את הלחם צריך מחמצת, הנקראת גם מחמצת שאור, ראש עיסה או סטרטר. למי שאין אפשר להכין אותה בקלות לפי ההוראות מהאתר הזה, או לקבל מעט מחמצת ממישהו. המחמצת היא בעצם בצק המכיל חיידקים ושמרים המסייעים לפרוק הקמח על ידי תהליך של תסיסה. למחמצת יש טעם חמצמץ אופייני, אך ניתן לגמרי לשלוט על רמת החמצמצות, ותכף אסביר איך.
1. האכלת המחמצת
בערב לפני הכנת הלחם הוציאו את המחמצת מהמקרר ו”האכילו” אותה כך:
50 גרם מחמצת
150 גרם קמח לחם
90 מ”ל מים
מערבבים ויוצרים בצק מעט רטוב, אבל לא נוזלי.
מכסים בפלסטיק נצמד או צלחת הפוכה ומשאירים אותה מחוץ למקרר ללילה.
בבוקר תראו שהמחמצת תפחה במשך הלילה ושהיא אוורירית, עם בועות, ובעלת ריח חמצמץ עדין.
זו המחמצת שאיתה תכינו את הלחם.
ישארו לכם לפחות 50 גרם מחמצת אחרי שתכינו את הלחם, ואותה תשמרו במקרר לפעם הבאה.
איך לתחזק את המחמצת?
המחמצת נשמרת ממש יפה בצנצנת זכוכית גם כמה שבועות. אם לא האכלתם את המחמצת יותר משבוע, כדאי לתת לה האכלה נוספת לפני הכנת הלחם –
לדוגמא אם אני רוצה להכין לחם בשישי בבוקר, אני אאכיל את המחמצת בחמישי בבוקר ושוב פעם בחמישי בערב, כך היא תגיע לשישי בבוקר חזקה ומאוששת.
2. הכנת הלחם – שלב האוטוליזה.
בקערה גדולה מערבבים 700 מ”ל מים עם 200 גרם מחמצת.
מערבבים עם היד עד שהמחמצת מתפרקת בתוך המים, בערך חצי דקה מספיקה.
מוסיפים 900 גרם קמח לחם, ועוד 100 גרם קמח מלא
מערבבים. הכי קל לערבב עם כף מטבח מעץ, ומידי פעם לנקות אותה בעזרת כף. זה ערבוב, לא לישה. צריך פשוט לוודא שכל הקמח רטוב, וזה צריך לקחת מקסימום 2 דקות.
מכסים ונותנים לבלגן הזה לנוח לחצי שעה.
לשלב הזה קוראים אוטוליזה והרעיון שלו הוא להתחיל את תהליך התסיסה ושל יצירת רשת הגלוטן, ללא המלח אשר מאט את התהליך.
3. הוספת המלח
מוסיפים 25 גרם מלח דק יחד עם 50 מ”ל מים
ערבבו עד שאתם כבר לא מרגישים את המלח.
אחרי כ-2 דקות ערבוב עם היד, כסו ותנו לו לנוח ל 30 דקות.
הנה סרטון הדגמה של הוספת המלח
4. מתיחה וקיפול של הבצק
כוונו טיימר לחצי שעה, ומעכשיו כל חצי שעה אתם מרטיבים את היד (אחרת הבצק ידבק לכם ליד) ומותחים ומקפלים את הבצק כ 5-6 פעמים ומניחים לו. אחרי חצי שעה, חוזרים על הפעולה שוב. כל פעם תראו שהבצק הופך להיות גמיש וחלק יותר ושהוא נמתח יותר.
חיזרו על הפעולה הזו 4 פעמים, כלומר השלב הזה לוקח כשעתיים. בסוף התהליך הבצק צריך להרגיש הרבה יותר גמיש ונפוח.
5. התפחה ראשונה (Bulk Fermentation)
בשלב הזה (בערך 2-3 שעות) אנו נותנים לבצק לנוח ולתפוח. בהתפחה הראשונה החיידקים והשמרים שבמחמצת מגיעים לשלב בו הם מתרבים במהירות ומשחררים פחמן דו חמצני והבצק כולו מתחיל לתפוח. בסופו של ההתפחה הראשונה – הבצק צריך להגיע לכמעט כפול מהגודל המקורי שלו (מאחרי שלב הערבוב עם המלח).
מתי הבצק מוכן לשלב הבא? (אפשר לראות הדגמה בסרטון מתחת בדקה 1:34)
קחו את הבצק בין שתי הידיים, ונסו למתוח אותו בין האגודלים, אם הוא נקרע בקלות, הוא לא מוכן. אם הוא נמתח כך שאפשר כמעט לראות דרכו ועדיין לא נקרע, הוא מוכן. זה סימן שהרשת של הגלוטן שבבצק התפתחה מספיק והיא שומרת על גמישות ואלסטיות.
6. חלוקת הבצק – עיצוב ראשוני
עד עכשיו עברנו כך:
- 45 דקות – אוטוליזה (ערבוב המרכיבים בלי המלח)
- שעתיים – מתיחות
- שעתיים עד שלוש שעות – התפחה ראשונה
סה”כ בין 5-7 שעות מתחילת התהליך.
לפני שאתם עוברים לשלב הבא – הבצק צריך להיות ממש נפוח ואוורירי.
ועכשיו לחלוקת הבצק:
שימו את הבצק על משטח העבודה ללא קמח.
חלקו אותו ל 2 חלקים (אפשר לשקול למי שאוהב סדר). כשאתם מחלקים את הבצק חיתכו אותו בעזרת סכין או שפכטל ללחם ואל תמתחו אותו – זה קורע את הרשת של הגלוטן.
קחו ביד מעט רטובה את הבצק, וצרו ממנו עיגול. לא צריך להיות משהו מסודר במיוחד. תנו לו לנוח ל10 דקות, וצרו בנתיים עיגול מחתיכת הבצק השנייה.
7. הכנת סלסלות הפתחה
לא צריך סלסלה כמו בסרטון, מספיק להשתמש בקערת סלט. שימו עליה מגבת מטבח או מגבת נייר. פזרו קמח בנדיבות על המגבת, בעזרת מסננת קטנה. זה ימנע מהבצק להדבק למגבת.
8. עיצוב סופי
אחרי מנוחה של כ10 דקות, הגיע זמן לעיצוב סופי. הרעיון הוא לקפל את הבצק לצורת כדור כך שיעשה הדוק וליצור שטח פנים חלק, אלסטי ומתוח. כך הבצק יוכל לשמור על הצורה שלו בכלי ההתפחה, בזמן שהבצק מתנפח בפנים ויוצר בועיות אויר. בזמן האפייה אזור זה יתמלא באדים ויתפיח את הלחם עוד יותר.
9. העברה לכלי ההתפחה
כדאי להשתמש בשפכטל ללחם, אך אפשר להשתמש בסכין רחבה, להעביר בעדינות את הלחם ולהניח אותו עם הצד החלק על תחתית כלי ההתפחה, כך שהחלק שהיה צמוד למשטח העבודה מונח כלי מעלה.
הוסיפו קמח בעזרת מסננת קטנה בין הבצק לבין המגבת, וכן על הצד התחתון של הלחם (המונח כלפי מעלה).
10. הכנסה לקרור (המשך ההתפחה – ארוכה ואיטית)
לאחר שהבצק סיים את התפיחה הסופית שלו – אנו מעבירים את הבצק לקרור ללילה. אפשר לשים אותו לקרור לכל זמן שתרצו, החל מ4 שעות ועד ל24 שעות.
אני בדרך כלל שם את הבצק במקרר ל12-18 שעות. המטרה של השלב הזה היא העמקת הטעם של הבצק. ככל שהוא יושב יותר זמן במקרר, הוא מקבל טעם יותר חמצמץ ו”מעניין”. הזמן במקרר גם גורם לו להיות מעט קל יותר לעיכול כיוון שפעילות האנזימים המפרקים את הסוכרים ממשיכה בבצק, אם כי בצורה איטית יותר בגלל הקור.
יתרון נוסף של השלב הזה – קל יותר להניח אותו בתנור ולחרוץ אותו כיוון שהוא שומר על הצורה שלו טוב יותר כשהוא קר.
11. הכנה לפני ההכנסה לתנור
מחממים את התנור ל 250 מעלות על גוף חימום עליון + תחתון ללא טורבו.
שמים תבנית אפייה על תחתית התנור, ומעליו במרחק קטן מניחים את הרשת ועליה את המחבת ברזל יצוק.
אפשר להשתמש במקום מחבת באבן שמוט (עדיף), ואם אין כלום אפשר להשתמש בנתיים בתבנית אפייה.
הרעיון בשלב זה הוא שהבצק יקבל חום חזק בחלק התחתון, אך לא יתייבש מידי בחלק העליון. כך המים בתוך הבצק יתאדו כלפי מעלה ויצאו דרך החלק העליון של הבצק, מה שגורם לו לתפוח.
יצירת קראסט (קרום קשה)
מכינים גם ¾ כוס עם מים קרים או בטמפ’ חדר – אשר ישמשו ליצירת אדים בתנור.
אדים מעניקים לחות לבצק ומונעים ממנו להתייבש.
אם הוא יתייבש בתחילת האפייה, תיווצר לו קליפה קשה שתפריע לו לתפוח.
אנו רוצים שבשלב הראשון החלק החיצוני של הבצק ישאר רטוב כך שיוכל לתפוח. תנור האפייה הבייתי מוציא לחות החוצה באופן טבעי, כך שלאחר כמה דקות התנור יתחיל להתייבש. כשהתנור יבש תתחיל להיווצר הקליפה (קראסט) פריכה ועבה.
כמות המים שאנו שמים היא קטנה (3/4 כוס) כי אם יהיו מים למשך כל זמן האפייה בתנור, הלחם יצא רך גם מבחוץ.
החריצים בבצק
בשלב זה אנו מכינים גם את הסכין – החריצים נועדו לכוון את המקום אליו האוויר החם בורח.
אם לא נכוון מראש את הדרך בה האוויר החם צריך לצאת מהבצק, הוא יברח מהמקום הקרוב ביותר, בצידי הבצק והוא לא יתפח מספיק.
כמה עמוק עלינו לחרוץ את החריצים? תלוי ברמת התפיחה של הבצק.
אם נחרוץ חריצים רדודים מידי לא יהיה ללחם מקום להתרחב והוא יתפח פחות.
אם נחרוץ חריצים עמוקים מידי אז הלחם “ייפול” לצדדים ולא יהיה לו מספיק “כוח” לעלות כלפי מעלה ולתפוח.
במידה והלחם תפח כהלכה, אפשר לחרוץ בו חריצים עמוקים יחסית בלי לפחד. בשלב זה יש לו עדיין לאן לעלות כי הוא לא עבר את השיא של ההתפחה.
אם הלחם תפח מידי, כדאי לחרוץ חריצים רדודים יותר, כדי שלא “ייפול”, כיוון שהוא כבר אחרי השיא של התפיחה.
12. הכנסה לתנור
מוציאים בעדינות את הבצק מהמקרר, ונזהרים לא לטלטל או לדפוק את הסלסלה על השייש, מה שעלול להוציא את האויר מהבצק.
מוציאים את המחבת\אבן שמוט\תבנית מהתנור, מניחים עליו נייר אפייה אם רוצים, והופכים את הבצק עליו.
אחר כך חורצים בסכין חריצים בלחם ומכניסים בזהירות לתנור, מבלי לטלטל.
בסרטון אפשר לראות את הבדיקה האם הלחם מוכן להכנסה לתנור וגם איך חורצים את הלחם.
ואז שופכים על התבנית שלמטה את המים וסוגרים במהירות את דלת התנור מבלי לדפוק אותה (כדי לא להוציא את האויר ללחם).
13. האפייה
מכוונים שעון ל 25 דקות.
לאחר מכן בודקים את הלחם – הופכים בעדינות את הלחם בעזרת כפפות ובודקים אם הוא התקשה בחלקו התחתון. אם דופקים עליו והוא משמיע צליל חלול וגם קיבל צבע שחום, אפשר לעבור לשלב הבא. אם לא, הורידו את החום ל 220 מעלות ותנו לו עוד 10 דקות ובידקו שוב.
בסרטון אפשר לראות שהלחם הגיע לרמת האפייה הנדרשת, וגם שיש לו כמה חריצים בצד הלחם בחלק התחתון. החריצים מעידים על כך שהאדים בלחם השתחררו לצידי הלחם ולא כלפי מעלה (מה שהיה מתפיח ומגביה את הלחם עוד יותר). הסיבה יכולה להיות חריצים לא מספיק עמוקים או שהיה חם מידי בחלק העליון של התנור (הוא היה על טורבו בטעות בדקות הראשונות), מה שגרם ללחם להתייבש בחלקו העליון ובכך לא היה ללחם פתח לשחרור חום מלמעלה.
14. השחמה ויצירת קראסט ללחם
כשהחלק התחתון שחום ומשמיע צליל חלול, מורידים את החום ל220 מעלות (אם עוד לא הורדנו) ומעבירים את התנור למצב שבו גוף החימום עליון והתחתון פועלים יחד. זה יגרום לבצק לקבל “קליפה” גם בחלק העליון.
אופים עוד כ10-20 דקות עד שהלחם מקבל צבע צהוב חום ואפילו קצת שרוף. שימו לב שזמן האפייה צריך להיות מינימום 50 דקות.
הנטייה לאופים מתחילים היא להוציא את הלחם מוקדם מידי (ברור שזה קרה לי), אבל כלל האצבע הוא תמיד, אם נראה לכם שאפשר להשאיר את הלחם עוד קצת, זה עדיף.
15. צינון הלחם
תנו ללחם להצטנן עוד כשעה על רשת מחוץ לתנור. קשה להתאפק אבל כדאי, כי הוא ממשיך את האפייה, מה שמייבש עוד הלחם מבפנים (רצוי, אחרת הלחם יהיה רטוב עם מרקם של גומי).
זהו, בתאבון!
מאז ההכנה של הסרטון עברתי להשתמש באפיה בדרך אחרת – בסיר הולנדי.
אם אתם אופים את הלחם בעזרת סיר הולנדי – אין צורך בהוספה של מים ליצירת אדים.
הרעיון – זהו סיר מברזל יצוק עם מכסה כבד שסוגר את הלחם הייטב. מהנסיון שלי הלחמים יוצאים טוב יותר בדרך הזו.
למי שלא מכיר, הנה כמה דוגמאות. אני מעדיף את הסיר הראשון – כי אפשר להשתמש בחלק שנראה כמו מחבת בתור הבסיס, עליו מניחים את הבצק.
כך קל יותר להניח ולחרוץ את הבצק מבלי לקבל כוויה מהסיר הרותח.
יש גם פוייקה לחם (עם הידית) שאותו אפשר גם להניח בתוך מדורה וגם בתוך התנור.
איך “עובד” סיר הולנדי?
כאשר הבצק מתחמם, עולים אדים מהנוזלים שבבצק – והאדים נשארים בתוך הסיר ומאפשרים ללחם לא לייצר קרום (קראסט) קשה. כך הלחם יכול להמשיך לתפוח. לאחר 25 דקות, מורידים את המכסה ומשאירים את הלחם בחלק התחתון של הסיר. ואז הלחם מקבל צבע כהה וקרום קשה ופריך.
במדריך הזה אני לא משתמש בדרך זו, אך אם אתם משתמשים בסיר הולנדי – אלו הם ההנחיות לשימוש.
למשתמשים בסיר הולנדי
מניחים את הרשת כמו בתמונה למטה. את החלק התחתון של הסיר מניחים על הרשת, ואת המכסה מניחים מתחת לרשת. כך שכאשר אתם פותחים את המכסה של הסיר באמצע האפייה, יהיה לכם מקום לאחסן אותו בתוך התנור והוא ישמור על החום שלו.
מחממים את התנור ל 250 מעלות עליון+תחתון ללא טורבו למשך 45 דקות.
ממשיכים כמו שכתוב למעלה –
* מוציאים את חלק התחתון של הסיר מהתנור ומניחים עליו נייר אפייה.
* מעל הנייר מניחים את הלחם שהוצאנו מהמקרר.
* חורצים את הלחם.
* מוציאים מהתנור את המכסה ומכסים את החלק התחתון עם הלחם.
מחזירים את הסיר המכוסה עם הלחם לתנור, ומניחים אותו על הרשת. סוגרים את דלת התנור.
* מכוונים שעון ל25 דקות.
לאחר 25 דקות:
* מנמיכים את הטמפרטורה ל 225 מעלות
* מורידים את המכסה של הסיר, ומניחים את המכסה בחלק התחתון של התנור, מתחת לרשת.
* מכוונים שעון ל30 דקות.
לאחר 30 דקות הוציאו את הלחם, והניחו אותו על רשת מחוץ לתנור לקרור.
ממש לא חייבים להשתמש בסיר הולנדי!
זו רק הצעה למי שרוצה לאפות לחם על בסיס קבוע
המתכון המקוצר
- האכלת המחמצת ערב לפני –
50 גרם מחמצת
150 גרם קמח לחם
90 מ”ל מים - ערבוב הבצק – מערבבים קודם את המים והמחמצת ואז את הקמח.
700 מ”ל מים פושרים
200 גרם מחמצת (לא נוזלית מידי, אלא צריכה להיות כמו בצק רטוב)
900 גרם קמח לחם
100 גרם קמח מלא
***מחכים 30 דקות***
3. הוספת מלח – מוסיפים פנימה 25 גרם מלח עם 50 מ”ל מים, מערבבים הייטב ומכסים במגבת\מכסה\שקית.
***מחכים 30 דקות***
4. מתיחות וקיפולים – כל 30 דקות מותחים ומקפלים.
חוזרים על הפעולה 5-4 פעמים, עד שהגלוטן התפתח מספיק.
5. התפחה ראשונה – בין שעתיים לשלוש שעות.
בשלב זה הבצק תופח עד פי 2- 1.5 מהגודל המקורי שלו בעת ערבוב הבצק.
6. חלוקת הבצק ועיצוב ראשוני – כעת עברו כ 5-7 שעות מתחילת העבודה על הבצק.
מחלקים את הבצק ל 2 חלקים, יוצרים עיגול ונותנים לו לנוח כ 10 דקות.
*בנתיים מכינים את סלסלת ההתפחה עם מגבת וקמח.
7. הכנת סלסלות ההתפחה
8. עיצוב סופי – מעצבים את כדור הבצק.
9. העברה לסלסלת ההתפחה – מניחים את הבצק בסלסלת ההתפחה מרופדת במגבת ומקומחת בנדיבות, מכסים בפלסטיק נצמד לא הדוק.
10. הכנסה לקרור – מכניסים את הבצק למקרר ל 4 עד 24 שעות לקרור ולתפיחה איטית.
11. הכנה לפני ההכנסה לתנור – מחממים תנור מראש ל 250 מעלות כאשר רק גוף החימום התחתון עובד ללא טורבו ומניחים את המחבת\אבן שמוט או תבנית בתנור שיתחממו. מניחים בתחתית התנור תבנית אפייה ריקה. מכינים 3/4 כוס מים, סכין חדה.
*** למשתמשים בסיר הולנדי, ראו הנחיות שונות בהוראות המפורטות.
12. הכנסה לתנור + 13. אפייה – מוציאים את המחבת ברזל יצוק\אבן שמוט\תבנית מהתנור, מוציאים את הבצק, הופכים אותו על כלי האפייה ומייד חורצים בו חריצים, מחזירים לתנור ושופכים את כוס המים למגש האפייה התחתון. מכוונים טיימר ל25 דקות. בודקים אם התחתית שחומה וכאשר נוקשים עליה היא משמיעה קול חלול. אם כן ממשיכים לשלב הבא. אם לא, נותנים עוד 10 דקות ומנמיכים את התנור ל 220 מעלות.
14. השחמה – כאשר התחתית מוכנה, מעבירים את התנור למצב גוף חימום עליון ותחתון יחד ללא טורבו, ומנמיכים ל220 מעלות. אופים כ 10-20 דקות עד להשחמה מלאה אפילו מעט שרופה של הלחם למעלה.
15. צינון הלחם – מניחים על רשת לקרור לפחות לשעה.
מקורות למידע נוסף (אם הגעתם עד לכאן, מגיע לכם בונוס…)
צ’אד רוברטסון – אופה אמריקאי שנחשב אחד הראשונים שהחזיר את לחם השאור לאמריקה. המתכון הזה לקוח מהספר של צ’אד, ואפשר לראות אותו מכין את הלחם (הראשון מבין השלושה בסרטון) כאן. יש עוד סרטונים שלו ברשת, ואני מאד אוהב את הגישה שלו.
פטריק ריאן – אופה אירי שמסביר בצורה נפלאה איך להכין לחם מחמצת. המתכון שלו שונה, עם בצק יבש יותר שדורש לישה. הכנתי אותו גם כן ויצא אחלה. יש לו כמה סרטונים, תתחילו כאן.
איך חורצים את הלחם? סרטון קצת מייגע אבל יש בו 12 דרכים שונות לחרוץ את הלחם.
אם יש לכם שאלות, מוזמנים לכתוב בתגובות בפייסבוק ואני מבטיח לענות כמיטב יכולתי.
אולי יעניין אותך גם…
הקציצות של סבתא של שחרהקציצות של של סבתא של שחר התגלו אצלינו בבית אחרי שהבן הבכור שלי חזר הביתה ואמר שאכל קציצות ממש טעימות אצל החבר שלו שחר. השגנו את המתכון והנה הוא לפניכם.להמשך קריאה >>
צלי בקר מבושל עם תפוחי אדמה וחוויאג’מעודכן אפריל 2021 את המתכון הזה הכנתי כבר עשרות פעמים וכמעט תמיד הוא יוצא מעולה.הבשר רך מאד, והמנה משביעה וקלה להמשך קריאה >>
פרוסות חציל אפויות בתנור עם שמן זיתפרוסות חציל אפויות בתנור עם שמן זיתלהמשך קריאה >>