מה זה בעצם טיפול בתזונה?

ישנם הבדלים רבים, אבל השוני המרכזי נובע מהבדלי הגישה: כמותי לעומת איכותני.

הדיאטנית סוקרת את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כולל בדיקות מעבדה ותרופות, שואלת שאלות על חייו ומבררת את הסיבה שהגיע לפגישה.

את התפריט הדיאטנית מכינה על בסיס כמותי – מה מכיל המזון מבחינת קלוריות, מינרלים, ויטמינים, השפעה על איברים ובלוטות שונים כמו בלוטת האדרנל/התריס או הכבד וכו’.

הטיפול התזונתי שאני מעניק מבוסס על אבחנה ודרך המבט של הרפואה הסינית. התאמת המזון נעשית לא רק על פי ההרכב הכמותי, כלומר מה המזון מכיל מבחינה תזונתית (סיבים, ויטמינים), אלא בעיקר על ידי בחירת המזון על פי האיכות שהוא מייצר בגוף.

לדוגמא – האם המזון מקרר או מחמם? מייבש או מלחלח? האם המזון מתייחס בעיקר לפלג הגוף התחתון או העליון? על אילו איברים המזון משפיע ובאיזה אופן? האם הוא מעורר או מרגיע את מערכת העצבים?

אופן הכנת המזון משפיע על האיכויות שהוא מביא אל הגוף. כך לדוגמא אם ברצוננו להעצים את פעולת הייבוש בגוף (נאמר כשיש נפיחות ברגליים), נבחר לקלות או לאפות את המזון בתנור; אם אנו רוצים ללחלח (נניח כשהצואה יבשה וקשה) נבחר שיטות רטובות כמו אידוי ומרק.

השימוש בתבלינים מקבל גם הוא מקום של כבוד. במשך אלפי שנים השתמשו בכל תרבות בתבלינים למטרות רפואיות. בטיפול התזונתי אנו משתמשים בתבלינים כתרופות מהטבע בשימוש יומיומי. לדוגמא כמון מטפל בגזים במעיים ומשפר עיכול, קינמון מחמם את הכליות ופלג הגוף התחתון ועוד.

הקניה של הרגלים חשובים – כגון לעיסה, הקדשת מחשבה לתכנון הקניות והכנת המזון ועוד – מהווה חלק חשוב בשינוי התפישה ואורח החיים.

בסופו של דבר המזון הוא אמצעי ולא מטרה. המטרה היא שדרך השימוש המתאים במזון, המטופל יפנים את העקרון הטיפולי וירכוש כלי לריפוי עצמי, כשהמטפל משמש כמורה דרך.

לאחר הפנמה ותרגול של התזונה, במידת הצורך אני מוסיף לטיפול כלים נוספים כמו צמחי מרפא, תוספי מזון ודיקור סיני.

הנטורופתיה היא שיטת טיפול המשתמשת בתזונה ככלי עיקרי. ההבדל העיקרי בין הדרך בה אני עובד לבין הנטורופתיה, הוא החלוקה של המזונות לבריאים וללא בריאים.

על פי הנטורופתיה, הימנעות ממזון לא בריא חשובה ביותר כדי להביא לבריאות. אני לא מסכים עם חלוקה זו. להבנתי לכל מזון – בין אם הוא מעובד או לא, או מוגדר כבריא או לא – יש איכות מסוימת.

אני משתמש במזון ככלי טיפולי על פי הפעולה שהוא מייצר אצל המטופל. גם אם מזון נתפש כ”לא בריא”, בשימוש נכון ומתאים הוא יכול לשמש כתרופה.

כמה דוגמאות:

• לפעמים אתן תפריט הכולל מזון מעובד כמו מזון מהיר או חטיפים לתקופה של יום או כמה ימים, דווקא כדי לעודד תיאבון במטופלים בעלי תיאבון ירוד.
• אני נמנע מלהמליץ על לחם מדגנים מלאים מזה כמה שנים, כי ראיתי שהם דווקא מכבידים מדי על העיכול.
• אני ממליץ על אכילת בשר בקר ככלי עיקרי לחיזוק הדם, ולא ממליץ על אכילת עוף ככלי לחיזוק הדם.

כל אלו עצות רפואיות המבוססות על ניסיון קליני, אשר על פניו לא נשמעים “בריאים” לפי הידע הנטורופתי או המקובל כיום בעולם הרפואה המשלימה.

דבר נוסף – בנטורופתיה יש שימוש נרחב בתוספי תזונה וצמחי מרפא ככלי לאיזון הגוף.

אני לא נוהג לתת הרבה תוספים וצמחי מרפא, אלא במידת הצורך ובאופן נקודתי. אני מסתמך בעיקר על השילוב של דיקור, צמחי מרפא הניתנים כחליטות שהמטופל מכין בבית בעצמו, וכמובן תזונה ככלי עיקרי לאיזון הגוף.